נושאי החלום

יש ספרים שמתחילים בקטן ומתרחבים לאט. נושאי החלום עושה את ההפך. כבר בפרקים הראשונים הוא מושך את השטיח מתחת לרגלי הקורא, ומרגע זה הוא לא מפסיק להרחיב את המפה. הרעיון המרכזי, כדור הארץ כאקווריום שמישהו מתחזק מבחוץ, פשוט מספיק כדי להיזכר בו במשפט אחד וגדול מספיק כדי להחזיק שש מאות וחמישים עמודים.

ספר שגורם לך להרים את הראש לשמיים ולחשוד במה שאתה רואה שם.

הכוח של רדלר הוא בבניית העולם. הכוורת אינה תפאורה. יש לה פוליטיקה, היררכיות ואינטרסים, ומגי ואלכסנדר נכנסים אליה כמו שני תיירים שגילו שהם בעצם מוצג. הקצב הוא של מותחן: פרקים שנגמרים ברגע הלא נכון, קפיצות בין עולמות ותפניות שמשנות את מה שחשבנו שהבנו כמה עמודים קודם.

ומתחת לכל הפעולה יושבות שאלות טובות: מה הופך אותנו לאנושיים כשמתברר שאנחנו קטנים כל כך, מה המחיר של משמעת, ואיך נראה אומץ כשאין לך מושג מה הכללים. זה ספר ביכורים שנכתב לאורך שנים, ורואים את זה. יש בו אהבה גדולה לז׳אנר ושאפתנות שכמעט לא פוגשים בספרות המקור שלנו.

האם הוא מושלם? ההיקף דורש סבלנות, ויש רגעים שבהם העולם קודם לדמויות. אבל כשהוא נוחת, הוא נוחת חזק. זה הספר שכדאי להניח בידיים של כל מי שאמר אי פעם שאין מדע בדיוני טוב בעברית.